בני זוג המעוניינים להתגרש נדרשים לפי חוק "להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת השעה), תשע"ד -2014" להגיש בקשה "ליישוב סכסוך" ביחידות הסיוע בבית המשפט לענייני משפחה בטרם יגישו תביעה בבית משפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני.

מטרת החוק הינה לחייב את בני הזוג לנסות ליישב את הסכסוך בדרכים חלופיות ולפני פנייה להתדיינות משפטית בערכאות, כדי ליצור בסיס להמשך הידברות ישירה בדרכי שלום ולכיבוד הסכמים, ולצמצם את הצורך בקיום התדיינות משפטית, מתוך התחשבות במכלול ההיבטים הנוגעים לסכסוך ובטובת ילדיהם המשותפים, ובתוך כך להפחית את העומס על בתי המשפט ובתי הדין הרבניים.

העניינים בגינם ניתן לפנות בבקשה ליישוב סכסוך לפני הגשת תביעה בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני:

ניתן להגיש את הבקשה בעניין כל סכסוך הנוגע לבן הזוג, בן הזוג לשעבר, ההורה של הילדים, הילדים כגון גירושין, מזונות בן זוג וילדים, אפוטרופסות, כל עניין הנוגע לילדים חוץ מתובענה לגבי החזרת ילד חטוף, יחסי ממון בין בני זוג לרבות תובענה כספית או רכושית הנובעת מהקשר בין בני הזוג, ולמעט תובענות בענייני ירושה, תביעת אבהות או אמהות לגבי ילדים (בעניין זה יש לציין כי, ככלל, תביעה להורות תיעשה במסלול ה"רגיל", ולא כבקשה ליישוב סכסוך. עם זאת, העובדה כי בין הצדדים המסוכסכים קיימת, בין היתר, מחלוקת על שאלת ההורות, לא תביא בהכרח למחיקת הבקשה ליישוב סכסוך, ובית המשפט עשוי להמשיך לדון בה במקביל לבירור ההורות).

גם סבים וסבתות של קטין רשאים להגיש בקשה ליישוב סכסוך בינם לבין הוריו של הקטין, בעניין קביעת הקשר שבין הסבים לבין הקטין.

בכל מקרה הערכאה השיפוטית מוסכמת להפנות ליחידות הסיוע את הצדדים שמתדיינים בפניה, בכל עת וללא קשר לנושא הסכסוך.

הפרוצדורה להליך ישוב סכסוך ביחידות הסיוע:

הבקשה לישוב סכסוך תוגש באמצעות מילוי טופס בקשה ליישוב סכסוך על ידי המבקש או עורך הדין המייצג אותו. את הבקשה יש להפנות למזכירות בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני שבתחום שיפוטו מצוי מקום המגורים המשותף של הצדדים או מקום מגוריהם המשותף האחרון. הגשת הבקשה כרוכה בתשלום אגרה בסך 100 ₪ נכון ליום כתיבת המאמר.

עם הגשת הבקשה נפתח הליך מקדמי שאליו יוזמנו בני הזוג במטרה להגיע להבנות והסכמות בדרך של גישור לארבע פגישות מהו"ת – מידע, היכרות ותיאום – ביחידות הסיוע שליד בית המשפט או בית הדין, ושם יאובחנו על ידי אנשי מקצוע, לרוב עובדים סוציאליים, ויינתנו להם ייעוץ והדרכה תוך ניסיון להגיע לפתרון והסכמות. ההליך הינו חסוי ולא ניתן להציג תוכנו של הליך זה בפני בית המשפט ו/או בית הדין.

יצוין, כי הזמנה למפגש המהו"ת הינה הזמנת חובה וכמוה כזימון לדיון בפני בית משפט ו/או בית דין. היה וצד מעוניין לדחות את המפגש עליו להגיש בקשה לדחיית מועד זימון לבית המשפט ו/או לבית הדין ולהמתין להחלטה בעניין.

עם הגשת הבקשה חלה תקופה של עיכוב הליכים של 45 יום (בנוסף ל-15 ימים נוספים מרגע סיום ההליך), והצדדים מנועים במשך תקופה מסוימת גם לאחריה, כמפורט להלן, להגיש בקשות או תביעות לערכאה משפטית, למעט בעניינים דחופים ומיוחדים בקשות לסעדים זמניים, כגון: אם הוגשה בקשה לישוב סכסוך והצדדים לא קבעו הסדרים זמניים בהסכמה בעניין מזונות או החזקת ילדים, הם רשאים להגיש בקשה בעניין לערכאה המוסמכת; צד לבקשה ליישוב סכסוך רשאי להגיש לערכאה השיפוטית המוסמכת בקשה לסעד זמני לשמירת המצב הקיים לעיקול או לעיכוב יציאה מן הארץ; בקשה לאישור פעולה דחופה רפואית בקטין (כגון: בדיקה, טיפול ואשפוז פסיכיאטרי דחופים כשאין הסכמה בין ההורים); בקשה להנפקת דרכון ולאישור ליציאת קטין לחוץ לארץ לפעילות חינוכית קבוצתית; בקשה דחופה בעניין מזונות או בעניין הבטחת קשר של קטין עם כל אחד מהוריו, במקרים בהם המתנה לפגישת המהו"ת הראשונה תגרום נזק לצדדים או לילדיהם; תביעה דחופה לגירושין כשהנתבע המתגורר מחוץ לישראל נמצא בישראל, אם המתנה לתום הליך יישוב הסכסוך עלולה למנוע את התרת הנישואין.

ישנם מקרים בהם הערכאה השיפוטית מוסכמת לקצר או להאריך את תקופת עיכוב ההליכים, לבקשת אחד הצדדים כגון: בקשה דחופה בעניין העברת ילד למסגרת חינוכית; בקשה דחופה לעניין טיפול פסיכולוגי; לצורך תובענה בעניין של סכסוך משפחתי אם הוגשה בקשה חדשה ליישוב סכסוך בתוך שנה מהגשת בקשה קודמת כאמור שלגביה חלפה תקופת עיכוב ההליכים, או אם מתקיימת בין הצדדים התדיינות שיפוטית בעניין אחר של סכסוך משפחתי בערכאה שיפוטית כלשהי או שהתדיינות כאמור הסתיימה בתוך השנה שקדמה להגשת הבקשה החדשה; בקשה לסעד דחוף בעניין מזונות או החזקת ילדים וסדרי קשר, במקרים חריגים שבהם המתנה לתום תקופת עיכוב ההליכים תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם; לצורך הגשת תובענה בעניין של סכסוך משפחתי אם כתובת הצד השני אינה ידועה או שהוא מתגורר מחוץ לישראל או שוהה מחוץ לישראל לתקופה שאיננה מאפשרת את קיום פגישות המהו"ת; לצורך הגשת תובענה בעניין של סכסוך משפחתי אם נגד הצד השני הוגש כתב אישום, עקב עבירות אלימות או מין כנגד בן או בת הזוג או כנגד ילדם של בני הזוג או של אחד מהם; לצורך הגשת תובענה בעניין של סכסוך משפחתי, אם אחד הצדדים הוא אסיר או עצור עד תום ההליכים; לצורך הגשת תובענה של אישה הנמצאת במקלט לנשים מוכות; לצורך הגשת בקשה לאכיפה והכרה של פסק דין זר שבסמכות בית משפט לענייני משפחה; לצורך הגשת תובענה לחלוקת רכוש או לפסיקת מזונות אם לאחד הצדדים הוצא צו כינוס או מתנהל בעניינו הליך פשיטת רגל; במקרה חריג שבו המליצה יחידת הסיוע לאפשר הגשת תובענה בעניין מסוים מן הטעם שהמתנה לתום תקופת עיכוב ההליכים תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם.

במסגרת 45 הימים מגיעים שני הצדדים ליחידות הסיוע, זאת על-מנת ליישב את המחלוקות ביניהם.

במפגש הראשון ביחידת הסיוע, אשר נערכת ללא עוה"ד, מספרים הצדדים את הסיפור המשותף שלהם ומקבלים מידע כללי והסבר לגבי האפשרויות השונות, אשר יעזור לצדדים לבחור במסלול המתאים להם ביותר.

מפגשי המהו"ת הנוספים – עד ארבעה מפגשים נערכים בתוך 45 יום עד מקסימום 60 יום (אם הוארכה תקופת עיכוב ההליכים) ממועד הגשת הבקשה, במהלכם יתקיימו ביחידת הסיוע מפגשים משותפים ו/או בנפרד עם כל אחד מן הצדדים, והכל במטרה להביא את הצדדים להסכמות משותפות ו/או הסכם כולל. בפגישות יינתן לצדדים מידע על ההליכים המשפטיים ועל ההשלכות המשפטיות הרגשיות החברתיות והכלכליות של גירושין, מידע על הדרכים בהן ניתן ליישב את הסכסוך בהסכמה ובדרכי שלום (ייעוץ, גישור, טיפול משפחתי או זוגי, גירושים בשיתוף פעולה), ועל השירותים הניתנים לשם כך ביחידת הסיוע, בקהילה ובמגזר הפרטי. בפגישות יעשה ניסיון לקבוע הסדרים זמניים בהסכמה בעניין מזונות או החזקות ילדים והסדרי קשר לתקופה בה הצדדים אינם יכולים להגיש תביעה בשל ההליכים ביחידת הסיוע.

אם הגיעו הצדדים להסכמה במהלך ההליך ליישוב הסכסוך, הם רשאים לפנות לבית המשפט למשפחה או בית הדין המוסמך על מנת לתת תוקף של פסק דין להסכם.

בתוך 10 ימים מיום הפגישה האחרונה, הצדדים יכולים להסכים כי יפנו לגישור חיצוני ולבחור מתוך רשימת המגשרים של בית המשפט את המגשר/ת עבורם ו/או להסכים על מגשר אחר מוסכם ביניהם. במקרה כאמור, על הצדדים להודיע בכתב לביהמ"ש ו/או לבית הדין על המשך עיכוב ההליכים. לחילופין, יכולים הצדדים להודיע כי אינם רוצים להמשיך בהליך של ישוב סכסוך או בהמשך הליכי גישור חלופיים.

חשוב לציין, כי כל צד רשאי להודיע, אף לאחר המפגש הראשון, שהוא אינו מעוניין להמשיך בהליך הגישור. במקרה כאמור, הצד שהגיש ראשון את הבקשה יהיה רשאי להגיש בתוך 15 יום מתום תקופת עיכוב ההליכים, תובענה לכל ערכאה שיפוטית שלה סמכות לדון בעניין ולבחור האם הסכסוך יתברר בבית משפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני. בתקופה זו הצד השני מנוע מלהגיש כל תביעה בעניין לכל ערכאה שהיא.

אולם, אם הצד שהגיש את הבקשה לישוב סכסוך, אינו מגיש תביעה בחלוף תקופת 15 ימים הנוספים, או שמגיש תביעה רק לגבי חלק מהעניינים, רשאי הצד השני להגיש תביעה בעניינים שלא נתבעו, לבית המשפט או לבית הדין שלו סמכות לדון בעניינים אלה.

כלומר, 'מרוץ הסמכויות בין הערכאות' לא נעלם מעינינו, וישנה חשיבות רבה לשאלה מי הגיש ראשון את הבקשה ליישוב סכסוך, ולפיכך מומלץ להתייעץ עם עורך דין בעניין זה.

ההליך ביחידות הסיוע אינו כרוך בתשלום.

המאמר נערך בדצמבר 2018.

המאמר נכתב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד, אך מיועד לנשים וגברים כאחד.

© כל הזכויות שמורות לעו"ד איילת בדני. אין להעתיק, להפיץ, להציג בפומבי או למסור לצד שלישי כל חלק מן הנ"ל בלא קבלת הסכמתה של המחברת בכתב ומראש.

האמור במאמר אינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית ע"פ המידע והפרטים האמורים במאמר זה הינה על אחריות המשתמש בלבד. בכל מקרה ספציפי יש להיעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום.

ניתן לתאם לפגישת יעוץ ללא התחייבות – איילת בדני, עו"ד ומגשרת לענייני משפחה, ירושה ומקרקעין משנת 2002.