מי הם יורשים חוקיים לפי חוק הירושה?

לפי חוק הירושה, התשכ"ה – 1965 עם מותו של אדם, עוברים כל הנכסים ("העיזבון") שהותיר אחריו ליורשיו על פי הדין ההופכים להיות בעליהם החוקיים אם לא הותיר אחריו צוואה הקובעת מי יירש אותו. גם חובותיו של המוריש עוברים ליורשיו, אך רק עד כדי השווי של מה שקיבלו בירושה.

שיטת הירושה בישראל מתבססת על קשרי הדם בין אבות לבנים, ולפיה יורשיו של הנפטר הם קרובי המשפחה הקרובים אליו ביותר – בני זוג (הקרוב היחידי שאינו קרוב בקשר דם), הורים, צאצאים, או קרובי משפחה אחרים, על פי סדר הירושה.

במקרה שהבעל הלך לעולמו והאישה נותרה בחיים, לפי הדין הקיים, בת זוגו של המוריש נוטלת את המיטלטלין כולל הרכב השייך, לפי המקובל ולפי הנסיבות, למשק הבית המשותף, כאשר לגבי העיזבון – החלוקה היא לפי הסדר הבא:

• אם הניח המוריש במותו ילדים – בת הזוג תירש חצי מהעיזבון, והילדים ירשו את החצי הנותר משאר העיזבון בחלקים שווים ביניהם.

במקרה שילדי המוריש נפטרו, יורשים צאצאיהם – נכדיו, ואם הם נפטרו – ניניו.

• אם הניח המוריש במותו הורים – בת הזוג תירש חצי מהעיזבון, והוריו ירשו את החצי הנותר משאר העיזבון בחלקים שווים ביניהם.

במקרה שהוריו של המוריש נפטרו, יורשים צאצאיהם – אחי המוריש, ואם הם נפטרו – אחייני המוריש.

• אם הניח המוריש אחים – בת הזוג תירש 2/3 (שני שלישים) מהעיזבון, ובלבד שאם ערב מותו של המוריש הייתה בת הזוג נשואה לו שלוש שנים או יותר וגרה עמו אותה שעה בדירה הכלולה, כולה או חלקה, בעיזבון, , והאחים ירשו שליש מהנותר משאר העיזבון בחלקים שווים ביניהם.

במקרה שאחי המוריש נפטרו, יורשים צאצאיהם – אחייני המוריש.

במקרה שאחייני המוריש נפטרו, יורשים הורי הוריו של המוריש (סב וסבתא).

במקרה שהורי הוריו (סב וסבתא) של המוריש נפטרו, יורשים צאצאיהם – דודי המוריש, ואם הם נפטרו – בני הדוד של המוריש.

• אם לא הניח המוריש ילדים או נכדים או הורים או אחים או אחיינים או סבים וסבתות או דודים או בני דודים – יורשת בת הזוג את העזבון כולו.
• אם למוריש לא נותרו בני משפחה (בת זוג, ילדים, הורים, אחים, סבים וסבתות, דודים, בני דודים) – עוברים נכסיו לבעלות המדינה.

חשוב לדעת!:

• חוק הירושה נכנס לתוקף מייד עם פטירתו של ההורה הראשון, לכן מי שמעוניין שלא יהיו לו שותפים לרכושו חייב לערוך צוואה אישית או הדדית, לפי העניין, בעודו בחיים ולהחליט בעצמו כיצד יחולק עיזבונו ומתי.

למידע נוסף – ראה מאמרי "למה חשוב לחתום על צוואה?".

• בהיעדר צוואה, זכות הירושה של ידוע או ידועה בציבור של הנפטר שווה לזו של בני זוג נשואים אך רק אם הידועים בציבור אינם נשואים לאחרים, וכאשר מוכיח בן הזוג שנותר בחיים כי הוא והמנוח חיו כידועים בציבור לפי הגדרת הפסיקה.

כך שבמקרה שלנפטר היו אישה נשואה ובת זוג ידועה בציבור בעת מותו, יכולה בת הזוג הידועה בציבור להגיש התנגדות לבקשה לצו ירושה על פי דין, על מנת שגם היא תירש את עיזבון הנפטר.

• מי שנמצא פסול לרשת או שהסתלק מחלקו בעיזבון שלא לטובת בן-זוגו, ילדו או אחיו של המוריש, חלקו מתווסף לשאר היורשים על פי חלקיהם.
• חוק הירושה אינו מבדיל בין גברים לנשים ובין ילד מחוץ לנישואין לילד מנישואין.
• ילד מאומץ יורש את הוריו.
• צאצאים שנולדו לאחר מות המוריש יהיו זכאים לרשת אותו, אם נולדו בתוך 300 יום מיום הפטירה. לדוגמא, נכד אשר נולד שנה לאחר מות סבו, לא יוכל לרשת אותו, אולם נכד שנולד שמונה חודשים לאחר מות הסב, ייחשב כיורשו.

המאמר נכתב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד, אך מיועד לנשים וגברים כאחד.

© כל הזכויות שמורות לעו"ד איילת בדני. אין להעתיק, להפיץ, להציג בפומבי או למסור לצד שלישי כל חלק מן הנ"ל בלא קבלת הסכמתה של המחברת בכתב ומראש.

האמור במאמר אינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית ע"פ המידע והפרטים האמורים במאמר זה הינה על אחריות המשתמש בלבד. בכל מקרה ספציפי יש להיעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום.

ניתן לתאם לפגישת יעוץ ללא התחייבות – איילת בדני, עו"ד ומגשרת לענייני משפחה, ירושה ומקרקעין משנת 2002. עריכת צוואה כוללת שירות של עריכת וידאו והתייצבות בבית הלקוח במידת הצורך.