למה חשוב לחתום על הסכם חלוקת עיזבון?

חוק הירושה, התשכ"ה – 1965 מתווה שתי דרכים לחלוקת עיזבון. הראשונה והעדיפה היא בדרך של הסכם חלוקת עיזבון בין יורשים, ואילו האחרת היא בדרך של חלוקה על פי צו בית משפט, אשר יידרש לכך במקרה שאין הסכמה בין היורשים על הסדר החלוקה, ורק לאחר שהובאה לפניו תכנית לחלוקת הנכסים על ידי מנהל העיזבון.

הסכם חלוקת עיזבון מדבר, למעשה, על החלפת נכסי העיזבון השונים בין היורשים. ההסכם יכול לכלול הסדר של חלוקה בפועל של נכסי עיזבון, הסדר של מכירת נכסי העיזבון או חלק מהם ליורשים אחדים, אם נכס העיזבון אינו ניתן לחלוקה או שהוא מהווה יחידה אחת, מנגנון של פיצוי כספי תמורת ויתור על חלק מהעיזבון וכו'. ההסכם יכול להתייחס לכל נכסי העיזבון או רק לחלקם.

כלומר, בהסכם ניתן לסטות מהוראות החלוקה של הצוואה.

כך למשל, אם לזוג שהלך לעולמו שלושה ילדים ועיזבונם של ההורים שציווי שיחולק לשלושת ילדיהם שווה בשווה כולל דירת מגורים שלהם וסכום כסף של 600,000 ₪.

לפי הצוואה – כל אחד מהילדים יירש 1/3 מן הדירה ועוד 200,000 ₪.

אולם האחים יכולים להסכים ביניהם על חלוקה אחרת.

למשל הם יכולים להחליט, כי לאחר שתוערך הדירה על ידי שמאי רק אחד מהאחים יקבל את הדירה לעצמו ובתמורה יוותר על חלקו בסכום הכסף שיירש ויפצה את אחיו בסכום המהווה ההפרש בין תחשיב חלקם של שני אחיו בדירה לבין חלקו בסכום הכסף.

לחילופין, האחים יכולים לוותר על חלקם בדירה ולהחליט שרק אחד האחים יקבל את הדירה ואת חלקו בסכום הכסף לאור מצבו הכלכלי הקשה.

ישנם אפשרויות נוספות, כמובן. הכל תלוי ברצון הצדדים להסכם.

חשוב לציין, כי פעולת הורשה, אינה נחשבת כעסקה במקרקעין, ולפיכך אף הליכי העברה במסגרת הסכם חלוקת עיזבון – נחשב לחלק מהליך ההורשה ואינו חייב בכל מס.

הסכם חלוקה של נכסי עיזבון בין יורשים עשוי להביא לחסכון במס, ולכן ככלל, יש להמנע מחלוקה בשלבים של נכסי העיזבון שלא במסגרת של הסכם כולל בין כל היורשים או חלקם.

בנוסף, הסכם בין יורשים וצדדים שלישיים אינו מהווה הסכם חלוקת עיזבון, ולכן עשוי להקים חבויות במס.

חשוב לציין, כי עיקרון העל בדיני צוואות הוא "כיבוד רצונו של המת". על כן, צדדים להסכם החלוקה יכולים להיות רק היורשים, בין אלו על פי דין ובין המפורטים בצוואה, והם אלה שקובעים את פרטי החלוקה בהסכם, וזאת גם אם העיזבון מנוהל על ידי מנהל עיזבון. הצדדים להסכם יכולים להיות גם חלק מהיורשים ואין חובה כי כל היורשים יהיו צד לו.

ניסיון החיים מלמד, כי רצוי מאוד לבצע חשיבה רחבה בטרם חלוקת העיזבון, שכן לעיתים פעולות תמימות כגון חלוקה ראשונית, יכולות למנוע את היתרונות המעשיים המצויים בשימוש בדרך זו.

אין כל חובה לאשר הסכם בין יורשים בבית המשפט ותוקפו הוא עם חתימתו, אף כי ניתן לבקש מבית המשפט לאשר ההסכם באמצעות פסק דין. בפועל, מצרפים את ההסכם לצו ירושה או צו קיום צוואה לכל גורם אשר אמור לפעול על פי הצו – והוא מהווה חלק מהוראות חלוקת העיזבון.

על הסכם חלוקת עיזבון חלים דיני הירושה ודיני החוזים הכללים, כך שניתן לעתור לביטולו בשל עילות הביטול שבחוק החוזים. כך לדוגמא, ניתן לטעון לביטול הסכם חלוקת עיזבון מחמת הטעייה, טעות, עושק ועוד.

המאמר נכתב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד, אך מיועד לנשים וגברים כאחד.

© כל הזכויות שמורות לעו"ד איילת בדני. אין להעתיק, להפיץ, להציג בפומבי או למסור לצד שלישי כל חלק מן הנ"ל בלא קבלת הסכמתה של המחברת בכתב ומראש.

האמור במאמר אינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית ע"פ המידע והפרטים האמורים במאמר זה הינה על אחריות המשתמש בלבד. בכל מקרה ספציפי יש להיעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום.

ניתן לתאם לפגישת יעוץ ללא התחייבות – איילת בדני, עו"ד ומגשרת לענייני משפחה, ירושה ומקרקעין משנת 2002.