fbpx
בחרו עמוד
בימינו זוגות צעירים נקלעים לקושי רב ברכישת דירה עבורם, והורים רבים מסייעים לילדיהם לרכוש דירה ומעניקים להם הלוואה לצורך כך. לא פעם הורים שנתנו הלוואה לילדיהם מתוך רצון כן לעזור להם, עשו כן מתוך הבנה כי ההלוואה תוחזר להם ביום מן הימים, אולם לא אחת קורה כי הילדים לא מחזירים את ההלוואה להוריהם בטענה כי מדובר במתנה ולא בהלוואה.

נשאלות השאלות – מה קורה במצב שבו הילדים אינם מחזירים את ההלוואה להוריהם? מה קורה כאשר ילדיהם מתגרשים מבני זוגם ? כיצד ההורים יכולים מצד אחד לעזור לילדיהם הבוגרים/נשואים ומנגד להגן על כספם בעת מתן הלוואה לילדים כדי שיקבלו את כספם בחזרה ?

ראשית, חשוב לערוך הסכם הלוואה מסודר, אשר יבטיח את החזר ההלוואה כפי שהיה נוהג אדם הנותן הלוואה לאדם אחר מטבע הדברים.

כאשר מדובר בצדדים זרים הרי שבמקרה שלא נערך הסכם שכזה – הנחת המוצא היא כי מדובר בהלוואה שעל הלווה להחזירה. אולם, כאשר מדובר בצדדים שיש ביניהם יחסי קרבה, כמו הורים וילדים, ישנה למעשה חזקה הפוכה והנחת המוצא היא כי כאשר הורים נותנים סכום כסף לילדיהם, חזקה כי מדובר במתנה, וזאת בהעדר ראיות ברורות לכך כי מדובר בהלוואה.

ראוי להדגיש כי לא מדובר בכל מערכת יחסים משפחתית באשר היא, אלא בכזו המאופיינת בקרבה רבה ובתמיכה.

כך יוצא כי הורים אשר נתנו הלוואה לילדיהם מתוך ציפייה ברורה לקבלה חזרה, מצאו את עצמם מול שוקת שבורה, כאשר ילדיהם סירבו להשיב את ההלוואה להוריהם.

כדי לשלול את קיומה של החזקה כי מדובר במתנה ולא בהלוואה – יש לערוך הסכם הלוואה מקצועי, מקיף ומפורט בין ההורים לילדיהם, אשר יכלול בתוכו את כל הפרטים הרלוונטיים. הסכם לא מפורט עלול לתמוך בטענה כי מדובר למעשה במתנה וההסכם הנו רק למראית עין.

מלבד עריכת הסכם הלוואה חשוב לנקוט בפעולות נוספות אשר יגנו על ההורים, ביניהם:

דרישה לבטוחות להבטחת החזרת ההלוואה כגון הערת אזהרה, שעבוד, משכון, חתימת הצדדים על שטר משכון וכיו"ב.

אמצעי נוסף רלוונטי יכול להיות הסכם ממון (לזוגות שנישאו) או הסכם חיים משותפים (לידועים בציבור) כדי להבטיח את החזרת הכספים בעת גירושים בין בני הזוג חו"ח. כך למשל, אם הסכם ההלוואה נערך בין ההורים לבן, יש לוודא כי בין הבן לבת הזוג ייערך הסכם ממון הקובע כי הדירה הינה בבעלותו הבלעדית וכי קיימת הלוואה להוריו בגין רכישת הדירה, כאשר במקרה של פרידה סכום כסף שניתן על ידי ההורים ישוב אליהם ולא ייכלל בחלוקת הרכוש בין בני הזוג.

כמובן שעל ההורים לדרוש את החזר ההלוואה בזמן שנקבע בהסכם ולא להשתהות בנושא זה, מאחר שישנה התיישנות על תביעות אלו של 7 שנים כמו כל תביעה אזרחית רגיל. בחלוף תקופת ההתיישנות ניתן לדחות את התביעה רק מטעם זה.

יותר מכך, אף אם לא הסתיימה תקופת ההתיישנות, וחלף זמן רב ממועד הפרעון שנקבע בהסכם ההלוואה וההורים השתהו לאורך שנים בפנייה לילדיהם לקבלת כספי ההלוואה, הרי ששיהוי זה יכול להתפרש כוויתור של ההורים על הכספים.

בנוסף, עריכת צוואה במסגרתה מוריש הבן את כל זכויותיו בדירה להוריו, כך שאם חו"ח הבן נפטר לפני הוריו, זכויותיהם בדירה יהיו מובטחות.

גם אם לא ממש נעים להורים לעשות כן משום שהדרישה לערוך הסכמים אלו יכולה להיתפס כחוסר אמון, דווקא משום שמדובר ביחסי משפחה, חשוב לעגן את הדברים באופן מסודר, כאשר שני הצדדים אוהבים ורוצים בטובתו זה של זה, מתוך הבנה והתחשבות ורצון להימנע מסכסוכים משפטיים עתידיים.

היות ומדובר בהסכם בין בני משפחה רצוי לפנות בבקשה לערכאות השיפוטיות לאישור ההסכם כדי שיינתן לו תוקף של פסק דין מחייב.

 

המאמר נכתב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד, אך מיועד לנשים וגברים כאחד.

© כל הזכויות שמורות לעו"ד איילת בדני. אין להעתיק, להפיץ, להציג בפומבי או למסור לצד שלישי כל חלק מן הנ"ל בלא קבלת הסכמתה של המחברת בכתב ומראש.

האמור במאמר אינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית ע"פ המידע והפרטים האמורים במאמר זה הינה על אחריות המשתמש בלבד. בכל מקרה ספציפי יש להיעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום.

ניתן לתאם לפגישת יעוץ ללא התחייבות – איילת בדני, עו"ד ומגשרת לענייני משפחה וירושה ומקרקעין משנת 2002, מוסמכת לעריכת ייפוי כוח מתמשך וגירושין בשיתוף פעולה.

Share This
דילוג לתוכן