ישנם אנשים שרואים בעצם ההצעה לחתימה על הסכם ממון (לנשואים או לזוגות שעומדים להינשא) והסכם חיים משותפים (לידועים בציבור) כפגיעה באמון בבן הזוג. אולם למעשה, ההפך הוא הנכון. ניסוח הסכם שכזה בהתאם לרצונם האישי והפרטי של בני הזוג לגבי אופן חלוקת הרכוש של בני הזוג במקרה פרידה (בפרט ובעיקר שחוק יחסי ממון לא חל על ידועים בציבור), נועד לתת תחושה של ביטחון בקשר, שהרי אופן חלוקת הרכוש נקבע מבעוד מועד, ואז אין חשש לאינטרס כלכלי מצד מי מהם. מדובר למעשה ב"תעודת ביטוח" הצופה פני עתיד במקרה של פרידה או מוות חו"ח.

ישנם גם כאלה שחושבים כי הסכמי ממון נועדו רק למיליונרים, אולם גם במקרה שאין רכוש או שהרכוש אינו רב – חשוב לקבוע הסדרים לגבי רכוש שייצבר בעתיד, כדי למנוע מחלוקות עתידיות.

חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973, אשר חל על נשואים או לזוגות שעומדים להינשא, קובע סוג של ברירת מחדל שמלוא הנכסים שנצברו ממועד תחילת הנישואין ועד פקיעתם בפרידה או בפטירה של מי מהצדדים חו"ח יתחלקו באופן שווה, כאשר בחוק יש לא מעט חסרונות ופגמים שניתן להסדירם רק באמצעות עריכת הסכם ממון לפני הנישואין ואף במהלך הנישואין.

ואילו על ידועים בציבור חלה הלכת השיתוף, לפיה כל הרכוש שנצבר על ידי בני הזוג במהלך החיים המשותפים ואף לפני כן יהא רכוש משותף לשניהם בחלקים שווים.

למה צריך לחתום על הסכם ממון והסכם חיים משותפים אצל עו"ד מומחה לענייני משפחה? – להלן מספר טעמים:

1.     עילה לשיתוף ספציפי בדירה של אחד מבני הזוג בהעדר הסכם: מי שלא עורך הסכם רואים אותו כמי שקיבל את הוראות חוק יחסי ממון כאילו חתם על הסכם ממון, אולם אז הוא יכול למצוא את עצמו בבעיה לפי הלכת 'השיתוף הספציפי'.מהו שיתוף ספציפי? חוק יחסי ממון אמנם קובע חריגים מסוימים (כגון: נכס שהתקבל במתנה או בירושה או נכס שהיה שייך לאחד מבני הזוג לפני הנישואין), אשר בהתקיימם – אלה לא יילקחו בחשבון בעת ביצוע איזון המשאבים (חלוקת רכוש) בין בני הזוג, ויהיו שייכים רק לבעליהם. עם זאת, טענה של "שיתוף ספציפי" באה לידי ביטוי במקרים שבהם בן זוג טוען לכוונת שיתוף באותם נכסים חריגים שלכאורה חוק יחסי ממון לא חל עליהם. מכאן, ששיתוף ספציפי הוא חריג שהתקבל בפסיקה, שלמעשה מאפשר לבן הזוג לקבל זכויות שנכסים שהוחרגו לפי חוק יחסי ממון. במקרה של ידועים בציבור – החובה לחתום על הסכם מוגברת אף יותר בעניין זה.

2.     רכישת דירה חלופית לדירה שנרכשה לפני תחילת הקשר הזוגי מחייבת הסכם, אחרת הדירה תהפוך לנכס משותף של בני הזוג: אם לאחד מבני הזוג יש דירה שקיבל בירושה או במתנה או דירה שרכש בכספו מלפני הנישואין, ובמהלך הנישואין הוא מכר את הדירה ורכש אחרת במקומה – הואחייב לערוך הסכם ממון!, אחרת הדירה שבבעלותו תהפוך להיות נכס משותף לו ולבן/בת הזוג, ממנו יקבל בן/בת הזוג מחצית ממנו במקרה של פרידה / גירושין / פטירה. במקרה של ידועים בציבור – החובה לחתום על הסכם מוגברת אף יותר בעניין זה, מאחר שבהעדר הסכם – בני הזוג יהיו זכאים בחלקים שווים לכל רכוש קודם ועתידי.

3.     לגבי זוגות נשואים ניתן להחיל מערכת כלכלית ומשפטית בהסכם השונה מהוראות חוק יחסי ממון: בהסכם בני הזוג יכולים להחליט בעצמם לגבי המערכת הכלכלית או המשפטית שהם חפצים לה בשונה מחוק יחסי ממון, אשר הינו כללי ולא יכול ליתן מענה לצרכים האישיים של כל אחד מאיתנו. כך למשל, בני זוג יכולים לקבוע בהסכם שנכסים שנצברו במהלך הנישואין יהיו שייכים לכל אחד בנפרד במקרה של פרידה ולא יחולקו על פי כללי החוק, או שהם ינהלו חשבונות בנק נפרדים ויהיו בעלי הזכויות הבלעדיים בו. על בני הזוג לעשות זאת בצורה מפורשת על ידי הסכם ממון, אשר יגבר על הוראות חוק יחסי ממון.

4.     וודאות כלכלית ומניעת מאבק משפטי במקרה של פרידה: מטרת ההסכם להגן על שני בני הזוג וליצור מצב שגם במקרה של פרידה אף אחד מהם לא יצא מקופח ממערכת היחסים, והוא עשוי למנוע מחלוקות קשות בין בני הזוג ונקיטת הליכי גירושין ארוכים ומתישים בבית המשפט. לגבי נשואים – חוק יחסי ממון קובע מועד של פקיעת היחסים, ואילו לגבי ידועים בציבור אין כלל מועד, מאחר שהחוק לא חל עליהם, ובני זוג יכולים למצוא עצמם זרוקים החוצה לאלתר בהעדר הסכם.

5.     חוק יחסי ממון קובע כי החלוקה תתרחש "עם פקיעת הנישואין", כלומר רק לאחר קבלת הגט: דבר העלול לגרום לסחטנות של צד אחד כלפי משנהו בתמורה למתן גט, בעוד שבהסכם ניתן לקבוע מתי יחלקו בני הזוג את הרכוש ביניהם עם הפרידה, ללא קשר למועד קבלת הגט, ובכך למנוע סחטנות עתידית.

6.על מנת שרשות מיסוי מקרקעין תראה בדירה הנרכשת של אחד מבני הזוג כ'דירה יחידה' בגינה יחויב לשלם מס רכישה מופחת בשעה שלבן זוגו יש דירה אחרת בבעלותו עוד קודם הקשר הזוגי בני הזוג חייבים לחתום על הסכם ממון ולנהוג בהפרדה רכושית במהלך החיים המשותפים רשות מיסוי מקרקעין מתייחסת לנכסים של בני הזוג (נשואים או ידועים בציבור) כתא משפחתי אחד. ללא הסכם ממון – רשויות המס לא יכירו בדירה כ'דירה יחידה', ויחייבו את בן הזוג הרוכש במס רכישה מרובה יותר בגין 'דירה נוספת'

7. ניתן ורצוי להסדיר הלוואת כספים על ידי ההורים לבני הזוג לצורך רכישת דירה באמצעות הסכם ממון: כדי להבטיח את כספי ההורים ו/או זכויות בן הזוג בדירה בחלקים שונים במסגרת של הסכם ממון.

8.     החייב: במקרה שלאחד מבני הזוג נוצרו חובות מהעסק ובן הזוג האחר אינו מעורב בעסק, חשוב לערוך הסכם ממון כדי להגן על זכויותיו של בן הזוג שאינו חייב בדירה מפני נושים, מאחר שלפי חוק יחסי ממון הזכויות והחובות חלים על שני בני הזוג.

9. בית המשפט יכול להחליט בניגוד לדעת בני הזוג ולקבוע שהקשר ביניהם הוא של ידועים בציבור: על בני זוג ידועים בציבור לא חל חוק יחסי ממון, לכן הסכם ממון המבהיר את רצון בני הזוג בנוגע לרכוש שלהם ימנע מבית המשפט להחליט בשביל בני הזוג.

חשוב לציין! גם כאשר עורכים הסכם ממון צריך לקיים אותו כהלכתו, ולא לשנותו בהתנהגות באופן שהבעל הרשום של הנכס מציג את הנכס כאילו הוא של שני בני הזוג, אחרת זו עילה לביטול ההסכם

המאמר נכתב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד, אך מיועד לנשים וגברים כאחד.

© כל הזכויות שמורות לעו"ד איילת בדני. אין להעתיק, להפיץ, להציג בפומבי או למסור לצד שלישי כל חלק מן הנ"ל בלא קבלת הסכמתה של המחברת בכתב ומראש

האמור במאמר אינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית ע"פ המידע והפרטים האמורים במאמר זה הינה על אחריות המשתמש בלבד. בכל מקרה ספציפי יש להיעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום.

ניתן לתאם לפגישת יעוץ ללא התחייבות – איילת בדני, עו"ד ומגשרת לענייני משפחה, ירושה ומקרקעין משנת 2002.

זוגות רבים המבקשים לערוך הסכם ממון מחפשים הסכם ממון סטנדרטי מהאינטרנט, ולא מבינים כי הסכם סטנדרטי לעולם לא יכול להחליף בשום אופן עריכת הסכם בהתאמה אישית לצרכי בני הזוג על ידי עו"ד המתמחה בדיני משפחה.

למה חשוב לערוך הסכם ממון אצל עו"ד מומחה לענייני משפחה? החיים המשותפים של בני הזוג עשויים ליצור מגוון רחב של מצבים מורכבים. על מנת שהסכם ממון באמת ישמש את בני הזוג בעת הצורך בעתיד וימנע מאבק כלכלי במקרה של פרידה, הוא חייב להיות מותאם לנתונים של בני הזוג באופן ספציפי, לאופי שלהם, לנסיבות חייהם, לרצונות ולהעדפות של בני הזוג.

רק עורך דין שתחום התמחותו הוא דיני משפחה, בעל ניסיון בעריכת הסכמי ממון, ידע לספק מענה משפטי יעיל לכל מצב ולכל התפתחות אפשרית, על סמך הבנה מעמיקה של הרצונות האמיתיים של בני הזוג, בחוכמה וברגישות יתירה, על מנת להבטיח את מלוא האינטרסים של שני הזוג בהסכם הממון, שיאפשר מערכת יחסים תקינה במהלך החיים המשותפים ופקיעת היחסים חו"ח ללא מוקשים שעלולים לחבל במערכת היחסים של בני הזוג.

אם לא ערכתם הסכם ממון אצל עו"ד מומחה לענייני משפחה צפויות, בין היתר, הבעיות הבאות שעלולות להוביל לביטול הסכם הממון או להעדר תוקף משפטי:

1. פרשנות שגויה של ההסכם: הסכם ממון הינו "חוזה יחס"שבא להסדיר יחסים ארוכי טווח כמו נישואין. בעת הנישואין לא תמיד צפויות כל הנסיבות, ואם הסכם הממון לא יכלול מצבים רלבנטיים בעתיד המהווים שינוי נסיבות, בית המשפט יקבע בהתאם לשיקול דעתו את כוונת הצדדים (ובניגוד לרצון הצדדים במעמד הכנת ההסכם), ואף יהיה מוכן לשנות בעתיד את ההסכם למרות שנחתם ואושר על ידו.

בנוסף, ניסוח שאינו משפטי ומדויק עלול להביא לפרשנות שגויה של הסכם הממון. כך למשל – הגדרת נכס מסוים כנכס משותף בניגוד לכוונת הצדדים בעת עריכת הסכם ההמון. לכן כתיבת הסכם ממון על ידי עו"ד מומחה באופן שלא יהיה מקום לפרשנות אחרת בבוא הימים הינה חשובה ביותר, על מנת שההסכם לא יבוטל בעתיד.

2. הוראות ההסכם צריכות להיות מאוזנות לשני הצדדים: הסכם שהוא מאוד קיצוני לטובת צד אחד יכול לעורר סימני שאלה שהייתה השפעה בלתי הוגנת או סחטנות על הצד החלש, ואז יש סיכוי גבוה יותר שבית המשפט יתערב לטובת הצד החלש, ויחליט אחרת ממה שנקבע בהסכם הממון.
3. לא כל הוראה בהסכם יכולה להיות בעלת תוקף משפטי: השופט מוודא שהצדדים הבינו על מה הם חתמו בהסכם וכן בודק את התקינות המשפטית של ההסכם. למשל, אסור שיהיו בהסכם הוראות של צוואה לעניין פטירה ואם הן קיימות בו הן לא יהיו תקפות (חובה לערוך צוואה במסמך נפרד), אסור שיהיו הוראות לעניין ילדים שלא נולדו, אסור לכלול הוראות ציוויות בין הצדדים לבין צדדים שלישיים ועוד. כמובן שמידת הפסיביות או האקטיביות של השופט באישור ההסכם משתנה משופט לשופט, והיא עשויה לקבוע בעתיד עניינים הקשורים לפרשנות ולהוצאה לפועל של הסעיפים באותו הסכם.
4. צוואה לבדה לא מונעת חלוקת הנכס הפרטי: ככל שלא נערך הסכם ממון כראוי עלול להיווצר מצב שבו בן הזוג מקבלמחצית מהנכס הפרטי, גם אם קיימת צוואה, ואפילו 75% מהנכס במידה ואין צוואה, וזאת על חשבון הילדים.
5. פרוצדורה עלולה להביא לביטול הסכם הממון :העדר אישור בדרך הנכונה עלול להביא לספקות לגבי תוקפו !

כל האמור תקף על אחת כמה וכמה על בני זוג ידועים בציבור, אשר לא חל עליהם חוק יחסי ממון בין בני זוג.

הדרך לעריכת הסכם מפורט וראוי היא לקיים מפגש אחד לפחות של שיחה על צרכי הצדדים, העברת טיוטה ופגישה נוספת. הליך שכזה מבטיח לצדדים שקולם יישמע ויבוא לידי ביטוי בהסכם, כאשר במקרה של חילוקי דעות עו"ד שהינו מגשר יוכל אף לסייע בעניין זה.

המאמר נכתב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד, אך מיועד לנשים וגברים כאחד.

© כל הזכויות שמורות לעו"ד איילת בדני. אין להעתיק, להפיץ, להציג בפומבי או למסור לצד שלישי כל חלק מן הנ"ל בלא קבלת הסכמתה של המחברת בכתב ומראש.

האמור במאמר אינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית ע"פ המידע והפרטים האמורים במאמר זה הינה על אחריות המשתמש בלבד. בכל מקרה ספציפי יש להיעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום.

ניתן לתאם לפגישת יעוץ ללא התחייבות – איילת בדני, עו"ד ומגשרת לענייני משפחה, ירושה ומקרקעין משנת 2002.

לפי חוק הירושה, התשכ"ה – 1965 עם מותו של אדם, עוברים כל הנכסים ("העיזבון") שהותיר אחריו ליורשיו על פי הדין ההופכים להיות בעליהם החוקיים אם לא הותיר אחריו צוואה הקובעת מי יירש אותו. גם חובותיו של המוריש עוברים ליורשיו, אך רק עד כדי השווי של מה שקיבלו בירושה.

שיטת הירושה בישראל מתבססת על קשרי הדם בין אבות לבנים, ולפיה יורשיו של הנפטר הם קרובי המשפחה הקרובים אליו ביותר – בני זוג (הקרוב היחידי שאינו קרוב בקשר דם), הורים, צאצאים, או קרובי משפחה אחרים, על פי סדר הירושה.

במקרה שהבעל הלך לעולמו והאישה נותרה בחיים, לפי הדין הקיים, בת זוגו של המוריש נוטלת את המיטלטלין כולל הרכב השייך, לפי המקובל ולפי הנסיבות, למשק הבית המשותף, כאשר לגבי העיזבון – החלוקה היא לפי הסדר הבא:

• אם הניח המוריש במותו ילדים – בת הזוג תירש חצי מהעיזבון, והילדים ירשו את החצי הנותר משאר העיזבון בחלקים שווים ביניהם.

במקרה שילדי המוריש נפטרו, יורשים צאצאיהם – נכדיו, ואם הם נפטרו – ניניו.

• אם הניח המוריש במותו הורים – בת הזוג תירש חצי מהעיזבון, והוריו ירשו את החצי הנותר משאר העיזבון בחלקים שווים ביניהם.

במקרה שהוריו של המוריש נפטרו, יורשים צאצאיהם – אחי המוריש, ואם הם נפטרו – אחייני המוריש.

• אם הניח המוריש אחים – בת הזוג תירש 2/3 (שני שלישים) מהעיזבון, ובלבד שאם ערב מותו של המוריש הייתה בת הזוג נשואה לו שלוש שנים או יותר וגרה עמו אותה שעה בדירה הכלולה, כולה או חלקה, בעיזבון, , והאחים ירשו שליש מהנותר משאר העיזבון בחלקים שווים ביניהם.

במקרה שאחי המוריש נפטרו, יורשים צאצאיהם – אחייני המוריש.

במקרה שאחייני המוריש נפטרו, יורשים הורי הוריו של המוריש (סב וסבתא).

במקרה שהורי הוריו (סב וסבתא) של המוריש נפטרו, יורשים צאצאיהם – דודי המוריש, ואם הם נפטרו – בני הדוד של המוריש.

• אם לא הניח המוריש ילדים או נכדים או הורים או אחים או אחיינים או סבים וסבתות או דודים או בני דודים – יורשת בת הזוג את העזבון כולו.
• אם למוריש לא נותרו בני משפחה (בת זוג, ילדים, הורים, אחים, סבים וסבתות, דודים, בני דודים) – עוברים נכסיו לבעלות המדינה.

חשוב לדעת!:

• חוק הירושה נכנס לתוקף מייד עם פטירתו של ההורה הראשון, לכן מי שמעוניין שלא יהיו לו שותפים לרכושו חייב לערוך צוואה אישית או הדדית, לפי העניין, בעודו בחיים ולהחליט בעצמו כיצד יחולק עיזבונו ומתי.

למידע נוסף – ראה מאמרי "למה חשוב לחתום על צוואה?".

• בהיעדר צוואה, זכות הירושה של ידוע או ידועה בציבור של הנפטר שווה לזו של בני זוג נשואים אך רק אם הידועים בציבור אינם נשואים לאחרים, וכאשר מוכיח בן הזוג שנותר בחיים כי הוא והמנוח חיו כידועים בציבור לפי הגדרת הפסיקה.

כך שבמקרה שלנפטר היו אישה נשואה ובת זוג ידועה בציבור בעת מותו, יכולה בת הזוג הידועה בציבור להגיש התנגדות לבקשה לצו ירושה על פי דין, על מנת שגם היא תירש את עיזבון הנפטר.

• מי שנמצא פסול לרשת או שהסתלק מחלקו בעיזבון שלא לטובת בן-זוגו, ילדו או אחיו של המוריש, חלקו מתווסף לשאר היורשים על פי חלקיהם.
• חוק הירושה אינו מבדיל בין גברים לנשים ובין ילד מחוץ לנישואין לילד מנישואין.
• ילד מאומץ יורש את הוריו.
• צאצאים שנולדו לאחר מות המוריש יהיו זכאים לרשת אותו, אם נולדו בתוך 300 יום מיום הפטירה. לדוגמא, נכד אשר נולד שנה לאחר מות סבו, לא יוכל לרשת אותו, אולם נכד שנולד שמונה חודשים לאחר מות הסב, ייחשב כיורשו.

המאמר נכתב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד, אך מיועד לנשים וגברים כאחד.

© כל הזכויות שמורות לעו"ד איילת בדני. אין להעתיק, להפיץ, להציג בפומבי או למסור לצד שלישי כל חלק מן הנ"ל בלא קבלת הסכמתה של המחברת בכתב ומראש.

האמור במאמר אינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית ע"פ המידע והפרטים האמורים במאמר זה הינה על אחריות המשתמש בלבד. בכל מקרה ספציפי יש להיעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום.

ניתן לתאם לפגישת יעוץ ללא התחייבות – איילת בדני, עו"ד ומגשרת לענייני משפחה, ירושה ומקרקעין משנת 2002. עריכת צוואה כוללת שירות של עריכת וידאו והתייצבות בבית הלקוח במידת הצורך.

חוק הירושה, התשכ"ה – 1965 מתווה שתי דרכים לחלוקת עיזבון. הראשונה והעדיפה היא בדרך של הסכם חלוקת עיזבון בין יורשים, ואילו האחרת היא בדרך של חלוקה על פי צו בית משפט, אשר יידרש לכך במקרה שאין הסכמה בין היורשים על הסדר החלוקה, ורק לאחר שהובאה לפניו תכנית לחלוקת הנכסים על ידי מנהל העיזבון.

הסכם חלוקת עיזבון מדבר, למעשה, על החלפת נכסי העיזבון השונים בין היורשים. ההסכם יכול לכלול הסדר של חלוקה בפועל של נכסי עיזבון, הסדר של מכירת נכסי העיזבון או חלק מהם ליורשים אחדים, אם נכס העיזבון אינו ניתן לחלוקה או שהוא מהווה יחידה אחת, מנגנון של פיצוי כספי תמורת ויתור על חלק מהעיזבון וכו'. ההסכם יכול להתייחס לכל נכסי העיזבון או רק לחלקם.

כלומר, בהסכם ניתן לסטות מהוראות החלוקה של הצוואה.

כך למשל, אם לזוג שהלך לעולמו שלושה ילדים ועיזבונם של ההורים שציווי שיחולק לשלושת ילדיהם שווה בשווה כולל דירת מגורים שלהם וסכום כסף של 600,000 ₪.

לפי הצוואה – כל אחד מהילדים יירש 1/3 מן הדירה ועוד 200,000 ₪.

אולם האחים יכולים להסכים ביניהם על חלוקה אחרת.

למשל הם יכולים להחליט, כי לאחר שתוערך הדירה על ידי שמאי רק אחד מהאחים יקבל את הדירה לעצמו ובתמורה יוותר על חלקו בסכום הכסף שיירש ויפצה את אחיו בסכום המהווה ההפרש בין תחשיב חלקם של שני אחיו בדירה לבין חלקו בסכום הכסף.

לחילופין, האחים יכולים לוותר על חלקם בדירה ולהחליט שרק אחד האחים יקבל את הדירה ואת חלקו בסכום הכסף לאור מצבו הכלכלי הקשה.

ישנם אפשרויות נוספות, כמובן. הכל תלוי ברצון הצדדים להסכם.

חשוב לציין, כי פעולת הורשה, אינה נחשבת כעסקה במקרקעין, ולפיכך אף הליכי העברה במסגרת הסכם חלוקת עיזבון – נחשב לחלק מהליך ההורשה ואינו חייב בכל מס.

הסכם חלוקה של נכסי עיזבון בין יורשים עשוי להביא לחסכון במס, ולכן ככלל, יש להמנע מחלוקה בשלבים של נכסי העיזבון שלא במסגרת של הסכם כולל בין כל היורשים או חלקם.

בנוסף, הסכם בין יורשים וצדדים שלישיים אינו מהווה הסכם חלוקת עיזבון, ולכן עשוי להקים חבויות במס.

חשוב לציין, כי עיקרון העל בדיני צוואות הוא "כיבוד רצונו של המת". על כן, צדדים להסכם החלוקה יכולים להיות רק היורשים, בין אלו על פי דין ובין המפורטים בצוואה, והם אלה שקובעים את פרטי החלוקה בהסכם, וזאת גם אם העיזבון מנוהל על ידי מנהל עיזבון. הצדדים להסכם יכולים להיות גם חלק מהיורשים ואין חובה כי כל היורשים יהיו צד לו.

ניסיון החיים מלמד, כי רצוי מאוד לבצע חשיבה רחבה בטרם חלוקת העיזבון, שכן לעיתים פעולות תמימות כגון חלוקה ראשונית, יכולות למנוע את היתרונות המעשיים המצויים בשימוש בדרך זו.

אין כל חובה לאשר הסכם בין יורשים בבית המשפט ותוקפו הוא עם חתימתו, אף כי ניתן לבקש מבית המשפט לאשר ההסכם באמצעות פסק דין. בפועל, מצרפים את ההסכם לצו ירושה או צו קיום צוואה לכל גורם אשר אמור לפעול על פי הצו – והוא מהווה חלק מהוראות חלוקת העיזבון.

על הסכם חלוקת עיזבון חלים דיני הירושה ודיני החוזים הכללים, כך שניתן לעתור לביטולו בשל עילות הביטול שבחוק החוזים. כך לדוגמא, ניתן לטעון לביטול הסכם חלוקת עיזבון מחמת הטעייה, טעות, עושק ועוד.

המאמר נכתב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד, אך מיועד לנשים וגברים כאחד.

© כל הזכויות שמורות לעו"ד איילת בדני. אין להעתיק, להפיץ, להציג בפומבי או למסור לצד שלישי כל חלק מן הנ"ל בלא קבלת הסכמתה של המחברת בכתב ומראש.

האמור במאמר אינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית ע"פ המידע והפרטים האמורים במאמר זה הינה על אחריות המשתמש בלבד. בכל מקרה ספציפי יש להיעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום.

ניתן לתאם לפגישת יעוץ ללא התחייבות – איילת בדני, עו"ד ומגשרת לענייני משפחה, ירושה ומקרקעין משנת 2002.