תביעות לשלום בית

תביעה לשלום בית הינה תביעה המוגשת לבית הדין הרבני בלבד על ידי גבר או אישה יהודים, על מנת שזה יסייע לבני הזוג לחזור למערכת יחסים תקינה כבעל ואשה.

התביעה מתבררת בין בן זוג המעוניין לשוב לחיים משותפים לבין בן זוג שאינו מעוניין בכך.

בתביעה מתבקש בית הדין להורות לצדדים לשוב לחיות כזוג נשוי (כולל חיי אישות), על מנת לנסות ולשקם את חיי הנישואין שלהם.

ניתן להגיש את התביעה כהליך ביניים, גם לאחר שהחל ההליך בבית הדין הרבני, או כהליך ראשי, ואף אם החל הליך בבית המשפט לענייני משפחה.

אם התביעה לשלום בית הוגשה במקביל לתביעת גירושין, לרוב יידון בית הדין בתביעות במאוחד אם יש מקום לשלום בית.

במקרים מתאימים, בית הדין יכול לפסוק שלום בית גם אם לא הוגשה תביעה או בקשה מתאימה.

עם קבלת התביעה וחזרתם של הצדדים להתגורר יחדיו, זכאית האישה למזונות אישה ומדור, מאת הבעל.

אם לאחר קבלת תביעת שלום בית, אחד הצדדים מסרב לקיים את פסק הדין, הצד השני יכול להגיש לבית הדין בקשה להכריז על הצד המתנגד כ"מורד/ת".

הכרזת צד כ"מורד/ת" יכולה להאיץ את התהליך המשפטי של הגירושין, שכן הדבר מספק עילת גירושין, ולהביא לסנקציות על אותו צד: כשהאישה מוכרזת כמורדת, הדבר עלול להביא לכך שישללו ממנה מזונותיה וכתובתה, וכאשר הגבר מוכרז כמורד, הוא עשוי להיות מחויב בתשלום כתובתה של האישה, מזונות אישה וכפיית גט, בהתאם לבקשתה של האישה.

בני זוג יכולים אף לערוך הסכם שלום בית לחילופין גירושין אצל עו"ד מומחה מתוך מטרה להגיע לשלום בית, כאשר במקרה ששלום הבית לא יצלח – הסכם הגירושין ייכנס לתוקף, לכן חשוב גם את הסכם שלום הבית לחילופין גירושין לאשר בבית המשפט או בבית הדין הרבני.

למידע נוסף – ראו "הסכם שלום בית לחילופין גירושין".