למי מתאים הליך גישור?

למי מתאים הליך גישור?

הליך גישור מתאים לבני זוג, שהשלימו עם רעיון הפרידה ומוכנים להתקדם לקראת המצב החדש. לשם כך נדרשים רצון אמיתי ליישוב הסכסוך בדרך מתקבלת על הדעת, תוך התחשבות הדדית בצרכיו של בן הזוג ורצונותיו, תום לב ובשלות לפרידה.

זוגות שהרצון להתגרש מקנן בהם מזה זמן רב הם הזוגות ה"בשלים" להתחיל בתהליך הגישור שיכול להיות מאוד קצר, עד שתי פגישות לעיתים.

לעומתם, ישנם זוגות שצד אחד בשל ונחוש להתגרש ולקדם את הליך הגירושין במהירות, ומנגד – הצד השני, שרק לאחרונה הבין שבן זוגו נחוש להתגרש ממנו, נמצא במקום אחר, בחששות ובפחדים משתקים מהלא נודע וחוסר הוודאות מה יקרה ביום שאחרי.

במצב שכזה צריך להבין שלזמן יש חשיבות מכרעת.

זמן מאפשר לתהליכים להתרחש בקצב שצריך להיות מותאם לשני הצדדים, ובפרט ובעיקר לצד שפחות בשל לתהליך, על מנת שניתן יהיה לקיים את הליך הגישור ולהגיע להסכמות.

הדבר מקבל משנה תוקף כאשר בני הזוג נפרדים על רקע של בגידה של צד אחד בשני, מאחר שכאשר מתגלית בגידה מצד אחד מבני הזוג החוויה לנבגד היא עלבון, תחושת חוסר אונים ואובדן של כל מה שהוא הכיר והאמין בו עד אותו אירוע.

כמו בתהליך של אובדן חבר או בן משפחה גם במשבר של גירושין יש תהליך של אבל על אובדן המוכר והידוע, לפי הפסיכיאטרית השוויצרית אליזבת קובלר-רוס, אשר פתחה את מודל "חמשת שלבי האבל" – הכחשה, כעס, התמקחות, דיכאון וקבלה.

ומהכלל אל הפרט בהקשר של פרידה עקב בגידה למשל –

שלב ההכחשה – אדם בהכחשה ימצא הסבר לכל תופעה, אף אם יעלו בו חשדות, כי ההכחשה מהווה מנגנון הגנה יעיל להתמודדות עם רגשות קשים כמו: כאב, פחד, עלבון כלפי בן הזוג הבוגד וכלפי הנבגד.

שלב הכעס הוא שלב מעורער ומעורר כעס על בן הזוג הבוגד, שלב שבו חווים שהכל קורס תחתינו. שלב זה יכול להוביל להתנהגויות לא נעימות, לאמירות קשות ולתוקפנות. לכן מומלץ לתת לו מקום, אך רצוי לצמצמו עד כמה שאפשר ולעבור מיד לשלב הבא.

שלב ההתמקחות – כשבן הזוג הנבגד מבין שהכעס אינו מקדם אותו. ההתמקחות היא השלב שבו הנבגד מאשים את עצמו, וחושב איך ניתן היה למנוע את המצב.

שלב הדיכאון – שלב שבו עולים בנבגד רגשות עצומים של עצב, של שקיעה בתוך עצמו ושל היעדר טעם בחיים. שלב שחשוב להיות ערניים לגבי מצבו הנפשי והרגשי של הנבגד.

שלב הקבלה – בשלב זה ישנה קבלה של המציאות והשלמה עם המצב. נוצרת הבנה שהבגידה כבר ארעה, וכי לא ניתן לשנות עובדה זו והחיים ממשיכים.

הווה אומר, כי כאשר יש קבלה של המציאות ובשלות אמיתית לפרידה מצד שני הצדדים בשילוב – מתן מקום להכלה, תמיכה, שיקוף של רגשות האחר, זמן לתהליכים להתרחש  כפי שהנני מאפשרת בחדר הגישור שלי – יש סיכוי גבוה לניהול הפרידה בדרך מכבדת בהליך גישור.

המאמר נכתב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד, אך מיועד לנשים וגברים כאחד.

© כל הזכויות שמורות לעו"ד איילת בדני. אין להעתיק, להפיץ, להציג בפומבי או למסור לצד שלישי כל חלק מן הנ"ל בלא קבלת הסכמתה של המחברת בכתב ומראש.

האמור במאמר אינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית ע"פ המידע והפרטים האמורים במאמר זה הינה על אחריות המשתמש בלבד. בכל מקרה ספציפי יש להיעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום.

ניתן לתאם לפגישת יעוץ ללא התחייבות – איילת בדני, עו"ד ומגשרת לענייני משפחה וירושה ומקרקעין משנת 2002, מוסמכת לעריכת ייפוי כוח מתמשך וגירושין בשיתוף פעולה.