לפי הנתונים סטטיסטיים אחד מכל שלושה זוגות נשואים מתגרש לצערנו. הזוגות אמנם יכולים להתגרש זה מזו, אולם הם נותרים הוריהם של ילדיהם המשותפים.

כאשר צדדים בוחרים לנהל את סכסוכם בבית המשפט – כל אחד מהם נאלץ לשכור שירותי עו"ד מטעמו במחיר שנע בין 40,000 ₪ עד 120,000 ₪ ואף יותר לכל אחד מהם (לא כולל הוצאות בגין אגרות, ערעורים וכיוצ"ב), מתוך "מחשבה" שככל שהם ייקחו עו"ד יותר יקרן – הוא ישיג להם את פסק הדין הכי טוב.

אולם – בהליכים בבית המשפט אין לאף צד – לרבות לעורכי הדין – כל שליטה על פסק הדין, אשר מוכרע על ידי השופט או הדיין שמונה בתיק, אשר קורס בעצמו תחת עומס התיקים אשר נמצאים על שולחנו.

כמובן, שההליכים בבית המשפט או בבית הדין הרבני לא מתנהלים על מי מנוחות, וכל תגובה של צד אחד מול הצד האחר בין בעניינו ובין בעניין ילדיהם המשותפים גורמת לאווירה עכורה ואף לריבוי הליכים משפטיים מעבר למצופה, כלומר ההליכים המשפטיים מתפתחים לפי לשון העם: "כמו כדור שלג".

ובינתיים, במסגרת ההליך המשפטי בבית המשפט על כל המשתמע מכך, כל אחד מן הצדדים אמור לתפקד כרגיל כהורים לילדים המשותפים, כעובדים שכירים במקום העבודה או כעצמאיים, כבני משפחה וחברים, מצב שהינו קשה לכל הדעות, מאחר שכל האנרגיות השליליות מקוננות בכל אחד מהם בכל רגע נתון.

חלופה לניהול הליך הגירושין בבית המשפט הוא 'הליך הגישור', אשר מומלץ יותר במערכות יחסים נמשכות, שכן בכוחו של הליך הידברות בין צדדים, שעוד עתידים להיפגש בהמשך חייהם, להרגיע את הלהבות, לאתר את האינטרסים המשותפים של שניהם ושל כל אחד מהם לחוד, והכל בפלטפורמה שבה לאף צד אין יתרון בולט על חשבון האחר.

הליך הגישור מטבעו מאפשר סיוע בהתמודדות עם תחושת תסכול, חוסר האונים והכעס.
ההליך מסייע לצדדים לנהל את מנגנון ההורות המשותפת על פי בחירתם. הליך הגישור נותן כלים להורים להעביר מסר לילדיהם על הפרידה. הליך הגישור אף מגדיל את הסיכויים לשמירה הדדית על תנאי הסכם הגירושין מבלי לגרור האחד את רעהו לערכאות משפטיות שוב ושוב. ההליך מאפשר לשני הצדדים לסגור פרק אחד ולפתוח פרק חדש בחייהם.

בעזרת תהליך גישורי ותומך המשותף לצדדים יכולים הצדדים להשתתף באופן ישיר ופעיל בהליך הגישור ובקביעת עתידם (ועתיד ילדיהם במקרה של גירושין) במקום להיות מנוהלים על ידי בתי המשפט, בתי הדין הרבניים ועורכי הדין. בדרך זו הצדדים יכולים להשפיע גם על אופן חלוקת המשאבים ביניהם במקרה של גירושין.

במילים אחרות, בהליך גישור הצדדים הם אלה שמכתיבים את פסק דינם.

מעבר לכל היתרונות בהליך הגישור כאמור, בהליך הגישור ניתן להתנהל בצורה חסכונית ולמנוע בזבוז משאבים כספיים, בפרט כאשר הזוג עומד בפני שינוי כלכלי ולחסוך בזמן יקר ולמנוע את התארכותם של התהליכים המשפטיים לאורך השנים.

יתירה מזאת, כיום ממילא חייבים לפנות להליך גישור בטרם נקיטת הליכים משפטיים בבית המשפט או בבית הדין הרבני במסגרת חוק גישור חובה, אז תחשבו עם עצמכם – למה לבזבז זמן רב, כספים ולהעכיר את האווירה כאשר ניתן להסדיר את הסכסוך באווירה טובה, במינימום זמן וכסף?.

במקום ניהול הליכים משפטיים מתישים ויקרים ניתן בהליך גישור קצר להגיע להסכם המוגש לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני, לקבלת תוקף של פסק דין, והזוג יוצא לדרך חדשה באווירה טובה.

המאמר נכתב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד, אך מיועד לנשים וגברים כאחד.

© כל הזכויות שמורות לעו"ד איילת בדני. אין להעתיק, להפיץ, להציג בפומבי או למסור לצד שלישי כל חלק מן הנ"ל בלא קבלת הסכמתה של המחברת בכתב ומראש.

האמור במאמר אינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית ע"פ המידע והפרטים האמורים במאמר זה הינה על אחריות המשתמש בלבד. בכל מקרה ספציפי יש להיעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום.

ניתן לתאם לפגישת יעוץ ללא התחייבות – איילת בדני, עו"ד ומגשרת לענייני משפחה, ירושה ומקרקעין משנת 2002.

למי מתאים הליך גישור?

הליך גישור מתאים לבני זוג, שהשלימו עם רעיון הפרידה ומוכנים להתקדם לקראת המצב החדש. לשם כך נדרשים רצון אמיתי ליישוב הסכסוך בדרך מתקבלת על הדעת, תוך התחשבות הדדית בצרכיו של בן הזוג ורצונותיו, תום לב ובשלות לפרידה.

זוגות שהרצון להתגרש מקנן בהם מזה זמן רב הם הזוגות ה"בשלים" להתחיל בתהליך הגישור שיכול להיות מאוד קצר, עד שתי פגישות לעיתים.

לעומתם, ישנם זוגות שצד אחד בשל ונחוש להתגרש ולקדם את הליך הגירושין במהירות, ומנגד – הצד השני, שרק לאחרונה הבין שבן זוגו נחוש להתגרש ממנו, נמצא במקום אחר, בחששות ובפחדים משתקים מהלא נודע וחוסר הוודאות מה יקרה ביום שאחרי.

במצב שכזה צריך להבין שלזמן יש חשיבות מכרעת.

זמן מאפשר לתהליכים להתרחש בקצב שצריך להיות מותאם לשני הצדדים, ובפרט ובעיקר לצד שפחות בשל לתהליך, על מנת שניתן יהיה לקיים את הליך הגישור ולהגיע להסכמות.

הדבר מקבל משנה תוקף כאשר בני הזוג נפרדים על רקע של בגידה של צד אחד בשני, מאחר שכאשר מתגלית בגידה מצד אחד מבני הזוג החוויה לנבגד היא עלבון, תחושת חוסר אונים ואובדן של כל מה שהוא הכיר והאמין בו עד אותו אירוע.

כמו בתהליך של אובדן חבר או בן משפחה גם במשבר של גירושין יש תהליך של אבל על אובדן המוכר והידוע, לפי הפסיכיאטרית השוויצרית אליזבת קובלר-רוס, אשר פתחה את מודל "חמשת שלבי האבל" – הכחשה, כעס, התמקחות, דיכאון וקבלה.

ומהכלל אל הפרט בהקשר של פרידה עקב בגידה למשל –

שלב ההכחשה – אדם בהכחשה ימצא הסבר לכל תופעה, אף אם יעלו בו חשדות, כי ההכחשה מהווה מנגנון הגנה יעיל להתמודדות עם רגשות קשים כמו: כאב, פחד, עלבון כלפי בן הזוג הבוגד וכלפי הנבגד.

שלב הכעס הוא שלב מעורער ומעורר כעס על בן הזוג הבוגד, שלב שבו חווים שהכל קורס תחתינו. שלב זה יכול להוביל להתנהגויות לא נעימות, לאמירות קשות ולתוקפנות. לכן מומלץ לתת לו מקום, אך רצוי לצמצמו עד כמה שאפשר ולעבור מיד לשלב הבא.

שלב ההתמקחות – כשבן הזוג הנבגד מבין שהכעס אינו מקדם אותו. ההתמקחות היא השלב שבו הנבגד מאשים את עצמו, וחושב איך ניתן היה למנוע את המצב.

שלב הדיכאון – שלב שבו עולים בנבגד רגשות עצומים של עצב, של שקיעה בתוך עצמו ושל היעדר טעם בחיים. שלב שחשוב להיות ערניים לגבי מצבו הנפשי והרגשי של הנבגד.

שלב הקבלה – בשלב זה ישנה קבלה של המציאות והשלמה עם המצב. נוצרת הבנה שהבגידה כבר ארעה, וכי לא ניתן לשנות עובדה זו והחיים ממשיכים.

הווה אומר, כי כאשר יש קבלה של המציאות ובשלות אמיתית לפרידה מצד שני הצדדים בשילוב – מתן מקום להכלה, תמיכה, שיקוף של רגשות האחר, זמן לתהליכים להתרחש  כפי שהנני מאפשרת בחדר הגישור שלי – יש סיכוי גבוה לניהול הפרידה בדרך מכבדת בהליך גישור.

המאמר נכתב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד, אך מיועד לנשים וגברים כאחד.

© כל הזכויות שמורות לעו"ד איילת בדני. אין להעתיק, להפיץ, להציג בפומבי או למסור לצד שלישי כל חלק מן הנ"ל בלא קבלת הסכמתה של המחברת בכתב ומראש.

האמור במאמר אינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית ע"פ המידע והפרטים האמורים במאמר זה הינה על אחריות המשתמש בלבד. בכל מקרה ספציפי יש להיעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום.

ניתן לתאם לפגישת יעוץ ללא התחייבות – איילת בדני, עו"ד ומגשרת לענייני משפחה וירושה ומקרקעין משנת 2002, מוסמכת לעריכת ייפוי כוח מתמשך וגירושין בשיתוף פעולה.

בני זוג המעוניינים להתגרש נדרשים לפי חוק "להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת השעה), תשע"ד -2014" להגיש בקשה "ליישוב סכסוך" ביחידות הסיוע בבית המשפט לענייני משפחה בטרם יגישו תביעה בבית משפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני.

מטרת החוק הינה לחייב את בני הזוג לנסות ליישב את הסכסוך בדרכים חלופיות ולפני פנייה להתדיינות משפטית בערכאות, כדי ליצור בסיס להמשך הידברות ישירה בדרכי שלום ולכיבוד הסכמים, ולצמצם את הצורך בקיום התדיינות משפטית, מתוך התחשבות במכלול ההיבטים הנוגעים לסכסוך ובטובת ילדיהם המשותפים, ובתוך כך להפחית את העומס על בתי המשפט ובתי הדין הרבניים.

העניינים בגינם ניתן לפנות בבקשה ליישוב סכסוך לפני הגשת תביעה בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני:

ניתן להגיש את הבקשה בעניין כל סכסוך הנוגע לבן הזוג, בן הזוג לשעבר, ההורה של הילדים, הילדים כגון גירושין, מזונות בן זוג וילדים, אפוטרופסות, כל עניין הנוגע לילדים חוץ מתובענה לגבי החזרת ילד חטוף, יחסי ממון בין בני זוג לרבות תובענה כספית או רכושית הנובעת מהקשר בין בני הזוג, ולמעט תובענות בענייני ירושה, תביעת אבהות או אמהות לגבי ילדים (בעניין זה יש לציין כי, ככלל, תביעה להורות תיעשה במסלול ה"רגיל", ולא כבקשה ליישוב סכסוך. עם זאת, העובדה כי בין הצדדים המסוכסכים קיימת, בין היתר, מחלוקת על שאלת ההורות, לא תביא בהכרח למחיקת הבקשה ליישוב סכסוך, ובית המשפט עשוי להמשיך לדון בה במקביל לבירור ההורות).

גם סבים וסבתות של קטין רשאים להגיש בקשה ליישוב סכסוך בינם לבין הוריו של הקטין, בעניין קביעת הקשר שבין הסבים לבין הקטין.

בכל מקרה הערכאה השיפוטית מוסכמת להפנות ליחידות הסיוע את הצדדים שמתדיינים בפניה, בכל עת וללא קשר לנושא הסכסוך.

הפרוצדורה להליך ישוב סכסוך ביחידות הסיוע:

הבקשה לישוב סכסוך תוגש באמצעות מילוי טופס בקשה ליישוב סכסוך על ידי המבקש או עורך הדין המייצג אותו. את הבקשה יש להפנות למזכירות בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני שבתחום שיפוטו מצוי מקום המגורים המשותף של הצדדים או מקום מגוריהם המשותף האחרון. הגשת הבקשה כרוכה בתשלום אגרה בסך 100 ₪ נכון ליום כתיבת המאמר.

עם הגשת הבקשה נפתח הליך מקדמי שאליו יוזמנו בני הזוג במטרה להגיע להבנות והסכמות בדרך של גישור לארבע פגישות מהו"ת – מידע, היכרות ותיאום – ביחידות הסיוע שליד בית המשפט או בית הדין, ושם יאובחנו על ידי אנשי מקצוע, לרוב עובדים סוציאליים, ויינתנו להם ייעוץ והדרכה תוך ניסיון להגיע לפתרון והסכמות. ההליך הינו חסוי ולא ניתן להציג תוכנו של הליך זה בפני בית המשפט ו/או בית הדין.

יצוין, כי הזמנה למפגש המהו"ת הינה הזמנת חובה וכמוה כזימון לדיון בפני בית משפט ו/או בית דין. היה וצד מעוניין לדחות את המפגש עליו להגיש בקשה לדחיית מועד זימון לבית המשפט ו/או לבית הדין ולהמתין להחלטה בעניין.

עם הגשת הבקשה חלה תקופה של עיכוב הליכים של 45 יום (בנוסף ל-15 ימים נוספים מרגע סיום ההליך), והצדדים מנועים במשך תקופה מסוימת גם לאחריה, כמפורט להלן, להגיש בקשות או תביעות לערכאה משפטית, למעט בעניינים דחופים ומיוחדים בקשות לסעדים זמניים, כגון: אם הוגשה בקשה לישוב סכסוך והצדדים לא קבעו הסדרים זמניים בהסכמה בעניין מזונות או החזקת ילדים, הם רשאים להגיש בקשה בעניין לערכאה המוסמכת; צד לבקשה ליישוב סכסוך רשאי להגיש לערכאה השיפוטית המוסמכת בקשה לסעד זמני לשמירת המצב הקיים לעיקול או לעיכוב יציאה מן הארץ; בקשה לאישור פעולה דחופה רפואית בקטין (כגון: בדיקה, טיפול ואשפוז פסיכיאטרי דחופים כשאין הסכמה בין ההורים); בקשה להנפקת דרכון ולאישור ליציאת קטין לחוץ לארץ לפעילות חינוכית קבוצתית; בקשה דחופה בעניין מזונות או בעניין הבטחת קשר של קטין עם כל אחד מהוריו, במקרים בהם המתנה לפגישת המהו"ת הראשונה תגרום נזק לצדדים או לילדיהם; תביעה דחופה לגירושין כשהנתבע המתגורר מחוץ לישראל נמצא בישראל, אם המתנה לתום הליך יישוב הסכסוך עלולה למנוע את התרת הנישואין.

ישנם מקרים בהם הערכאה השיפוטית מוסכמת לקצר או להאריך את תקופת עיכוב ההליכים, לבקשת אחד הצדדים כגון: בקשה דחופה בעניין העברת ילד למסגרת חינוכית; בקשה דחופה לעניין טיפול פסיכולוגי; לצורך תובענה בעניין של סכסוך משפחתי אם הוגשה בקשה חדשה ליישוב סכסוך בתוך שנה מהגשת בקשה קודמת כאמור שלגביה חלפה תקופת עיכוב ההליכים, או אם מתקיימת בין הצדדים התדיינות שיפוטית בעניין אחר של סכסוך משפחתי בערכאה שיפוטית כלשהי או שהתדיינות כאמור הסתיימה בתוך השנה שקדמה להגשת הבקשה החדשה; בקשה לסעד דחוף בעניין מזונות או החזקת ילדים וסדרי קשר, במקרים חריגים שבהם המתנה לתום תקופת עיכוב ההליכים תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם; לצורך הגשת תובענה בעניין של סכסוך משפחתי אם כתובת הצד השני אינה ידועה או שהוא מתגורר מחוץ לישראל או שוהה מחוץ לישראל לתקופה שאיננה מאפשרת את קיום פגישות המהו"ת; לצורך הגשת תובענה בעניין של סכסוך משפחתי אם נגד הצד השני הוגש כתב אישום, עקב עבירות אלימות או מין כנגד בן או בת הזוג או כנגד ילדם של בני הזוג או של אחד מהם; לצורך הגשת תובענה בעניין של סכסוך משפחתי, אם אחד הצדדים הוא אסיר או עצור עד תום ההליכים; לצורך הגשת תובענה של אישה הנמצאת במקלט לנשים מוכות; לצורך הגשת בקשה לאכיפה והכרה של פסק דין זר שבסמכות בית משפט לענייני משפחה; לצורך הגשת תובענה לחלוקת רכוש או לפסיקת מזונות אם לאחד הצדדים הוצא צו כינוס או מתנהל בעניינו הליך פשיטת רגל; במקרה חריג שבו המליצה יחידת הסיוע לאפשר הגשת תובענה בעניין מסוים מן הטעם שהמתנה לתום תקופת עיכוב ההליכים תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם.

במסגרת 45 הימים מגיעים שני הצדדים ליחידות הסיוע, זאת על-מנת ליישב את המחלוקות ביניהם.

במפגש הראשון ביחידת הסיוע, אשר נערכת ללא עוה"ד, מספרים הצדדים את הסיפור המשותף שלהם ומקבלים מידע כללי והסבר לגבי האפשרויות השונות, אשר יעזור לצדדים לבחור במסלול המתאים להם ביותר.

מפגשי המהו"ת הנוספים – עד ארבעה מפגשים נערכים בתוך 45 יום עד מקסימום 60 יום (אם הוארכה תקופת עיכוב ההליכים) ממועד הגשת הבקשה, במהלכם יתקיימו ביחידת הסיוע מפגשים משותפים ו/או בנפרד עם כל אחד מן הצדדים, והכל במטרה להביא את הצדדים להסכמות משותפות ו/או הסכם כולל. בפגישות יינתן לצדדים מידע על ההליכים המשפטיים ועל ההשלכות המשפטיות הרגשיות החברתיות והכלכליות של גירושין, מידע על הדרכים בהן ניתן ליישב את הסכסוך בהסכמה ובדרכי שלום (ייעוץ, גישור, טיפול משפחתי או זוגי, גירושים בשיתוף פעולה), ועל השירותים הניתנים לשם כך ביחידת הסיוע, בקהילה ובמגזר הפרטי. בפגישות יעשה ניסיון לקבוע הסדרים זמניים בהסכמה בעניין מזונות או החזקות ילדים והסדרי קשר לתקופה בה הצדדים אינם יכולים להגיש תביעה בשל ההליכים ביחידת הסיוע.

אם הגיעו הצדדים להסכמה במהלך ההליך ליישוב הסכסוך, הם רשאים לפנות לבית המשפט למשפחה או בית הדין המוסמך על מנת לתת תוקף של פסק דין להסכם.

בתוך 10 ימים מיום הפגישה האחרונה, הצדדים יכולים להסכים כי יפנו לגישור חיצוני ולבחור מתוך רשימת המגשרים של בית המשפט את המגשר/ת עבורם ו/או להסכים על מגשר אחר מוסכם ביניהם. במקרה כאמור, על הצדדים להודיע בכתב לביהמ"ש ו/או לבית הדין על המשך עיכוב ההליכים. לחילופין, יכולים הצדדים להודיע כי אינם רוצים להמשיך בהליך של ישוב סכסוך או בהמשך הליכי גישור חלופיים.

חשוב לציין, כי כל צד רשאי להודיע, אף לאחר המפגש הראשון, שהוא אינו מעוניין להמשיך בהליך הגישור. במקרה כאמור, הצד שהגיש ראשון את הבקשה יהיה רשאי להגיש בתוך 15 יום מתום תקופת עיכוב ההליכים, תובענה לכל ערכאה שיפוטית שלה סמכות לדון בעניין ולבחור האם הסכסוך יתברר בבית משפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני. בתקופה זו הצד השני מנוע מלהגיש כל תביעה בעניין לכל ערכאה שהיא.

אולם, אם הצד שהגיש את הבקשה לישוב סכסוך, אינו מגיש תביעה בחלוף תקופת 15 ימים הנוספים, או שמגיש תביעה רק לגבי חלק מהעניינים, רשאי הצד השני להגיש תביעה בעניינים שלא נתבעו, לבית המשפט או לבית הדין שלו סמכות לדון בעניינים אלה.

כלומר, 'מרוץ הסמכויות בין הערכאות' לא נעלם מעינינו, וישנה חשיבות רבה לשאלה מי הגיש ראשון את הבקשה ליישוב סכסוך, ולפיכך מומלץ להתייעץ עם עורך דין בעניין זה.

ההליך ביחידות הסיוע אינו כרוך בתשלום.

המאמר נערך בדצמבר 2018.

המאמר נכתב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד, אך מיועד לנשים וגברים כאחד.

© כל הזכויות שמורות לעו"ד איילת בדני. אין להעתיק, להפיץ, להציג בפומבי או למסור לצד שלישי כל חלק מן הנ"ל בלא קבלת הסכמתה של המחברת בכתב ומראש.

האמור במאמר אינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית ע"פ המידע והפרטים האמורים במאמר זה הינה על אחריות המשתמש בלבד. בכל מקרה ספציפי יש להיעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום.

ניתן לתאם לפגישת יעוץ ללא התחייבות – איילת בדני, עו"ד ומגשרת לענייני משפחה, ירושה ומקרקעין משנת 2002.